ראש
השנה: תפילות הקבע והכוונה שלנו | סאם ליימן-ווילציג, תשרי תשפ"ז
כל אחד מאיתנו יושב בבית הכנסת עם מחזור ביד כדי לעקוב אחרי התפילות. יש באחיזת המחזור יתרון גדול – אולם גם חיסרון. תפילת ״מלך עליון״, אותה מתפללים במוסף יום א של ראש השנה ובשחרית ביום ב של החג, מגלמת את היתרון והחיסרון גם יחד.
היתרון ברור: ישנם הרבה פסוקים, המלים לא תמיד פשוטות ובלי הטקסט הכתוב מולֵנו קשה לעקוב אחרי תפילה/פיוט זה בחזרת הש״ץ. המחזור מאפשר לנו להתרכז בטקסט עצמו ולא להתאמץ אך ורק בשינון המלים. ומהו החיסרון של קריאת תפילות מהמחזור? קצת איבדנו את הגמישות של התפילות ובמיוחד את העובדה שהן גם אמורות להיות אישיות, מן הלב של כל אחד מאיתנו.
עד
להמצאת הדפוס, רוב היהודים לא התפללו עם סידור או מחזור. וכך, ללא תפילות כתובות
יכלו המתפללים להוסיף בעצמם תפילות ופיוטים חדשים, שלא לדבר על תחנונים אישיים של
כל אחד במהלך התפילה. את זה ניתן לראות בתפילה ״מלך עליון״.
יש לשים לב לדָבָר מאד מוזר בתפילה זו: ישנן הרבה תפילות שהפסוקים שלהן מתפתחים לפי סדר אלפבית. אולם, בתפילת ״מלך עליון״ הפסוקים מתחילים באותיות א ואז ג! לא א-ב, אלא בדילוג מ-א בפסוק הראשון ל-ג בשני ל-ה בשלישי וכן הלאה. מה יכולה להיות הסיבה לסדר כל כך חריג?
ברור שהפייטן היה מסוגל לכתוב גם פסוקים המתחילים באותיות ב, ד וכו׳. מדוע לא עשה כן? כנראה, כי הוא רצה בכוונה ״לדרבן״ את המתפללים להוסיף תפילות אישיות – והדרך הטובה ביותר לתמרץ אותנו הייתה בהשארת אותיות ״יְתוֹמוֹת״ כדי שנוכל אנחנו לקחת ״בעלות״ עליהן בתפילה זו. במלים אחרות (תרתי משמע!), תפילות ראש השנה אמורות להיות פרויקט משותף בין העבר להווה; בין מסורות עתיקות יומין לבין צרכים אישיים בימינו (ובחיינו) אנו.
מוסר השכל: במיוחד בימים הנוראים, אין להסתפק רק בתפילות שבמחזור. יש בהחלט מקום ל״יצירתיות״ שבאה ממקום אישי – אפילו אם אין אנחנו משוררים דגולים. (ואגב: האלוהים מבין גם שפות זרות; מי שמתקשים ביצירת תחנונים ובקשות אישיות בעברית, שיעשו זאת בשפה המדוברת שלהם. האלוהים אינו זקוק ל-Google Translate).
כתיבה
וחתימה טובה ושנה טובה לכל אחת ואחד אישית ולכל עם ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה